החיים השניים של אביגיל אוסקר

מה אם הסיפור שלנו לא נגמר אחרי המוות?

אביגיל אוסקר נרצחה. אבל איכשהו היא מוצאת את עצמה בחיים, ולא סתם בחיים, אלא במקום מוזר בשם "אי השלווים", שתושביו מאמינים שהוא גן העדן. כאן, בין חיות שנכחדו מזמן אבל הנה הן לפניה, בתנאים פרימיטיביים ויופי בל יתואר, בקרב אנשים שרובם נראים נחמדים ולכולם יש סודות, היא אמורה להשתקע למאות השנים הבאות ולחיות את חייה השניים בשלווה.

אבל אביגיל לא רוצה שלווה. היא רוצה למצוא את הדבר היקר לה מכל: את בנה. ברור לה לגמרי: אם היא באמת בגן עדן, כמו שאומרים לה כולם, גם הוא ודאי פה.

בעולם מסתורי, קדום ורדוף זיכרונות, אביגיל מוכנה להקריב הכול – כולל את חייה החדשים – כדי למצוא את בנה, ולכתוב את סיפורה מחדש.

איש לא מדמיין שאת ההורוסקופ השנון במקומון של בית שחם כותבת שרונה, מורה ביישנית ומופנמת. ואף אחד – בוודאי שרונה – לא מאמין שההורוסקופ שלה מתגשם, כי זה, כמו שהיא תשמח להסביר, בלתי אפשרי. אבל עם הכוכבים אי אפשר להתווכח וכשיש כוחות־על גם קשה להתאפק: שרונה משתמשת בהורוסקופ כדי לעזור לחברתה לנקום בגבר אלים, להחזיר כלב אבוד הביתה ואפילו לגרום לתושבי הכפר לזכות בלוטו. חוץ מזה היא מקווה למצוא אהבה. וגם שמי שפגע בה בנעוריה יתנצל סוף־סוף, ויסביר מדוע בגד בה ושבר את ליבה.

אלא שמהר מאוד מתברר לשרונה שיש בעיה עם ההורוסקופ: הוא מתגשם, אבל לאו דווקא כמו שתכננה. אחרי שהצליחה לסבך את החיים של כולם, שרונה צריכה לראות איך היא שומרת על סודה מלהתגלות, מונעת מליבה להישבר פעם נוספת ובעיקר: מחזירה לעצמה את השליטה על חייה.