רעות וייס

והפעם מלכת האננסים ועוגיות המזל רעות וייס, מחברת רב המכר המצליח "מזל של מתחילים".

רעות, 46, מתגוררת במושב בית יצחק.

איך התחלת לכתוב ולמה התחלת לכתוב פנטזיה? כתבתי עוד לפני שידעתי לכתוב, הייתי מקליטה את עצמי מספרת סיפורים וממציאה שירים. כתיבה זה בדם…

תמיד אהבתי את ז'אנר הפנטזיה, זה יוצא דופן עבורי *לא* לכתוב פנטזיה. את הרעיון לספרי הראשון "מזל של מתחילים" קיבלתי כשהייתי סטודנטית ועבדתי בעיתונות. אבל לקח לי יותר מעשרים שנה להביא אותו לידי ספר של ממש…

מה מקורות ההשראה שלך?

יש לי המון והם משתנים לאורך השנים. כל דבר יכול להיות השראה, שיר ברדיו, כתבה שקראתי בעיתון/באינטרנט, אירוע אמיתי שהתרחש, נוף מדהים ברחוב… מבחינת סופרים: דאגלס אדאמס, טרי פראצ'ט, אגאתה כריסטי, סטיבן קינג, ג'ראלד דארל, אודרי ניפנגר ועוד רבים וטובים

מה היה החלק הכי מרגש בהוצאת ספר פנטזיה עצמאי?

היו - ועדיין יש - כל כך הרבה חלקים מרגשים, שממש קשה לי לבחור אחד. אני עוברת איתו מסע מטורף ומלא שיאים, שעדיין לא נגמר. העובדה שהוא עלה לגמר של פרס גפן מרגשת בצורה בלתי רגילה. גם פעם ראשונה שראיתי אותו בספרייה ממש הממה אותי וריגשה אותי מאד. ספרייה זה מקום המפלט של ילדותי, וזו סגירת מעגל נפלאה, למצוא בספריות את הספר שלי.

מה היה החלק הכי קשה בהוצאת ספר פנטזיה עצמאי?

למצוא הוצאה לאור. קיבלתי המון מכתבי דחיה והייתי בהרבה צמתים בהם התלבטתי מה לעשות עכשיו. אני כל כך שמחה שהגעתי - בזכות מאירה ברנע גולדברג שהמליצה לי לפנות אליהם - להוצאת שתים הנהדרת ולעורכת המדהימה שלי אורנה לנדאו.

על איזו טעות לא היית חוזר\ת?

מכל טעויותיי החכמתי. באמת.

מפגש מענין עם קורא\ת?

לאחרונה העברתי הרצאה על הספר ופנתה אלי קוראת ששאלה אם אסכים שהיא תביא את המתורגמנית שלה, שתשב לידי על הבמה ותתרגם לה לשפת הסימנים. זה היה מרומם נפש והייתי ממש גאה לקחת חלק בדבר שכזה.

רוב המפגשים שלי עם קוראים הם מעניינים וגם מבדחים, כי רבים מהם מספרים לי שההורוסקופ שכתוב בספר למזל שלהם התגשם. או להפך, שממש לא קלעתי עם ההורוסקופ שכתוב למזל שלהם.

איך הגיבו מסביבך משפחה וחברים?

פרגנו בצורה בלתי רגילה. כולם שמחו והתרגשו והרבה מהם קראו את הספר והחמיאו מאד.

למי הקדשת את הספר ולמה?

לאבא שלי שנפטר לפני שנים רבות והיה מאד מתרגש, ותמיד האמין בי. לאמא שלי ולאבי המאמץ שעזרו לי בכל צורה אפשרית להגשים את החלום. לסבא וסבתא שלי שהיו שם עבורי כל חיי ואני מאושרת שיכולתי להעניק להם משהו כזה בחזרה. ולאסף בעלי, המפרגן והנהדר.

בעבודה "הרגילה" יודעים? מה היו התגובות?

אני מורה בבית ספר דמוקרטי ובמרכז למחוננים. הצוות וגם התלמידים ואפילו ההורים - כולם יודעים, וכולם התלהבו מאד. רבים מתלמידיי בגילאי חט"ב ותיכון קראו את הספר ואהבו ממש, וגם הרבה הורים וחלק מהצוות. התגובות היו נהדרות ומאד מחממות לב.

מי האדם הכי מפתיע שקרא את הספר?

קשה לי להאמין שהוא קרא אותו, אבל הענקתי את הספר לנשיא המדינה. זה היה מרגש ביותר. באתי עם שלושת ילדיי ועם אסף בעלי, וזה היה רגע שיא מדהים למדי.

עצה למי שכותב עכשיו?

יש לי המון עצות, בין השאר לאור העובדה שאני מורה לכתיבה יוצרת. אבל הבסיס הוא זה: לא לעצור כשנתקעים. כולנו נתקעים וחשוב לא להרשות לזה לשתק. לכתוב "פה אמור לקרות ככה וככה" ופשוט לרוץ לסצנה הבאה ולהשלים אחר כך. אני גם ממליצה לקחת קורס כתיבה עם מישהו שהוא כותב מוכשר וגם מורה מוכשר, כמו מאירה ברנע גולדברג או עומר ברק או רוני גלבפיש או כל אדם אחר שנשמע לכם מצוין. קורס כתיבה שכזה הוא יופי של דבר, מעניק המון השראה ויכול לשדרג מאד את מה שאתם כותבים.